×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין ל״ד:גמרא
;?!
אָ
פְּשִׁיטָא רה״ירְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ וְכִי הֵיכִי דְּסָלְקָא לְעֵיל ה״נהָכִי נָמֵי דְּנָחֲתָא לְתַחַת וְאֶלָּא דְּקָאֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּנִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת הֵיכָא אִי לְמַעְלָה הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד וְעֵירוּבוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא אִי לְמַטָּה פְּשִׁיטָא הוּא וְעֵירוּבוֹ בִּמְקוֹם אֶחָד. לָא צְרִיכָא דְּקָאֵי בְּכַרְמְלִית וְנִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת לְמַעְלָה וְרַבִּי הִיא דְּאָמַר כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.: מתני׳מַתְנִיתִין: אנְתָנוֹ בְּרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ בְּרֹאשׁ הַקּוּנְדָּס בִּזְמַן שֶׁהוּא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ ק׳מֵאָה אַמָּה הֲרֵי זֶה עֵירוּב.: גמ׳גְּמָרָא: רָמֵי לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָא לְרָבָא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ אִין לֹא תָּלוּשׁ וְנָעוּץ לָא מַנִּי רַבָּנַן הִיא דְּאָמְרִי כׇּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְהָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא רַבִּי רֵישָׁא רַבִּי וְסֵיפָא רַבָּנַן. א״לאֲמַר לֵיהּ כְּבָר רָמֵי לֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב חִסְדָּא וְשַׁנִּי לֵיהּ רֵישָׁא רַבִּי וְסֵיפָא רַבָּנַן. רָבִינָא אָמַר כּוּלָּהּ רַבִּי הִיא וְסֵיפָא בגְּזֵירָה שֶׁמָּא יִקְטוֹם.: הָהוּא פּוּלְמוּסָא דַּאֲתָא לִנְהַרְדְּעָא אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן פּוּקוּ עֲבִידוּ כְּבוּשֵׁי כַּבְשֵׁי בְּאַגְמָא וּלְמָחָר נֵיזִיל וְנִיתֵּיב עִלָּוַיְהוּ. אֵיתִיבֵיהּ רָמֵי בַּר חָמָא לְרַב נַחְמָן וְאָמְרִי לַהּ רַב עוּקְבָא בַּר אַבָּא לְרַב נַחְמָן תָּלוּשׁ וְנָעוּץ אִין לֹא תָּלוּשׁ וְלֹא נָעוּץ לָא. א״לאֲמַר לֵיהּ הָתָם בְּעוּזְרָדִין וּמְנָא תֵּימְרָא דְּשָׁנֵי לַן בֵּין עוּזְרָדִין לְשֶׁאֵין עוּזְרָדִין דְּתַנְיָא גהַקָּנִין וְהָאֲטָדִין וְהַהִגִּין מִין אִילָן הֵן וְאֵינָן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם וְתַנְיָא אִידַּךְ הַקָּנִים וְהַקִּידָן וְהָאוּרְבָּנִין מִין יָרָק הֵן וְהֵן כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם קַשְׁיָא אַהֲדָדֵי. אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ כָּאן בְּעוּזְרָדִין כָּאן בְּשֶׁאֵין עוּזְרָדִין ש״משְׁמַע מִינַּהּ. וְקִידָּה מִין יָרָק הוּא וְהָתְנַן אֵין מַרְכִּיבִין פֵּגָם ע״געַל גַּבֵּי קִידָּה לְבָנָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָרָק בְּאִילָן אָמַר רַב פָּפָּא קִידָּה לְחוּד וְקִידָּה לְבָנָה לְחוּד.: מתני׳מַתְנִיתִין: נְתָנוֹ בְּמִגְדָּל וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ הֲרֵי זֶה עֵירוּב ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּפְתֵּחַ בִּמְקוֹמוֹ אֵינוֹ עֵירוּב.: גמ׳גְּמָרָא: וְאַמַּאי הוּא בְּמָקוֹם אֶחָד וְעֵירוּבוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר הוּא. רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ הָכָא בְּמִגְדָּל שֶׁל לְבֵנִים עָסְקִינַן ור״מוְרַבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר פּוֹחֵת לְכַתְּחִילָּה וְנוֹטֵל דִּתְנַן דבַּיִת שֶׁמִּילְּאָהוּ פֵּירוֹת סָתוּם וְנִפְחַת נוֹטֵל מִמְּקוֹם הַפְּחָת ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר פּוֹחֵת וְנוֹטֵל לְכַתְּחִילָּה. וְהָאָמַר רַב נַחְמָן בַּר אַדָּא אָמַר שְׁמוּאֵל בְּאַוֵּירָא דְלִיבְנֵי הָכָא נָמֵי בַּאֲוֵירָא דְלִיבְנֵי. וְהָא אָמַר רַבִּי זֵירָא בי״טבְּיוֹם טוֹב אָמְרוּ אֲבָל לֹא בְּשַׁבָּת ה״נהָכָא נָמֵי בי״טבְּיוֹם טוֹב. אִי הָכִי הַיְינוּ דְּקָתָנֵי עֲלַהּ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אִם בָּעִיר אָבַד עֵירוּבוֹ עֵירוּב וְאִם בַּשָּׂדֶה אָבַד אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב וְאִי בְּיוֹם טוֹב מָה לִי עִיר מָה לִי שָׂדֶהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך נעוץ נעוץא(עירובין לד:) בזמן שהוא תלוש ונעוץ (בבא קמא פב: מנחות סד:) נעץ רגליו בחומה (ביצה ז) מכסייה בדקר נעוץ. סולם מוצב תרגום והא סולמא נעיץ בארעא וחנית מעוכה בארץ תרגום נעיצא. ערך כבש כבשב(עירובין לד:) פוקו כבשי באגמא פי׳ היה קרוב למקומם אגם שיש בו קנים צומחים אמר להם צאו וכופו הקנים בקרקע ושימו עליהם אבנים גדולות שכובשין אותן בקרקע ולמחר נשב עליהן. כבש את האבן על גבי הטלית (אהלות פרק ח) פי׳ שם אבן על גבי הטלית שלא יתנופף. כבשים ללבושך. דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לשונך (חגיגה יג.) אמר ליה בהדי כבישי דקב״ה למה לך (ברכות י) מה שמכבש וגוזר המקום (מכות כג) יצתה בת קול ואמרה ממני היו הדברים כבושים פי׳ יהודה ותמר שנכבשו זה את זו בשעה ששכב עמה הלך אותו הבן ונכבש על השפחה (יבמות סט:) ר״א אמר כובש שנאמר ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו. רבי יוסי בר חנינא אומר נושא שנאמר נושא עון (בפ״ק בראש השנה יז. בגמרא) א״ר יהודה אלמלא צדקתך כהררי אל מי יוכל לעמוד על משפטיך תהום רבה. רבא אמר אע״פ שצדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה במאי קא מיפלגי בדרבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא דאיתמר ר״א אומר כובש וכו׳ פי׳ אלמלא צדקתך שהיא גדולה כהררי אל. כשיש בו באדם מחצה עונות ומחצה זכיות נושא עון אחד מן הכף מאזנים ומעבירו ומוחלו כדי שיכריעו הזכיות שאלמלא כן שאם לא יהא נוטל עון ומעביר ראשון ראשון ומניח להכריע החובות מי יוכל לעמוד מפני משפטיך שיורדין עד תהום רבה. רבא אמר צדקתך כהררי אל שאתה נוטל עון מן הכף וכובשו וגונזו שאם לא יחטא שוב אתה מוחלו ואם חטא אתה מצרפו עם שאר עונות ודנו מפני שמשפטיך יורדין עד תהום רבה כשאינו חוזר בו. רבא אמר כר״א דאמר כובש כדאמרן (שבת קיא) מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין. לא יכבשם שם בשבת כלומר לא יקפלם ויניחם שם ויקשרם וזה שמשיר להתיר המכבש של בעל הבית לצורך שבת אבל כובש שאין דרכו להחזיר הבגדים בשבת לא יגע בהן. (גיטין מז) בסוריא וקא סבר כיבוש יחיד שמיה כיבוש פי׳ סוריא שכיבשה דוד מלך ישראל יחיד הוא. כל הכלים אין נגררין חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת (ביצה כג) פי׳ כובש הקרקע ואינו עושה חריץ (ביצה לב) אין גורפין תנור וכירים אבל מכבשין (סנהדרין פט) אבל הכובש נבואתו והמוותר על דברי הנביא (גמרא) כובש נבואתו כגון יונה בן אמתי. והמוותר על דברי הנביא כגון חבריה דמיכה וכו׳ (בבא בתרא סז) כבשי הם הקורות שכובשין בהן הזתים. בעכו״ם שכיבשתו (פסחים ה) השוכבים על מטות שן תרגומו דמכבשין בשן דפיל (נדה לט) תרנגולא דרמיא יומא וכבשא יומא. (בפסקא וזאת הברכה) זאת וזאת לפי שהוא מקנתרן וכו׳ וערפל תחת רגליו תרגום וענן אמיטתא כיבש קדמוהי והיה המקדש בתוכו תרגום ויהי כיבש מקדשא בגויה והיתה העיר בתוכו תרגום ותהי כיבש קרתא בגויה. כבשים בני שנה (בפסקא את קרבני לחמי) בית שמאי אומרים כבשים שהן כובשי עונותיהם של ישראל כמה דתימא יכבוש עונותינו ב״ה אומרים כל דבר שהוא נכבש סופו לצוף אלא כבשים שהן מכבסין עונותיהן של ישראל כשלג כמה דתימא כשלג ילבינו. בן עזאי אומר כבשים בני שנה שהן מכבסין עונותיהן של ישראל ועושין אותן כתינוק בן שנה שאין לו עון (בילמדנו פרשת את קרבני לחמי) בית שמאי אומרים כבשים שהן כובשין את העונות ויום הכפורים בא ומכפר אמר להן בית הלל אע״פ שכתוב ש׳ ס׳ אנו קוראין כבסים שהן מלבינין עונותיהן של ישראל כשלג שנאמר כבסי מרעה לבך. ערך הג הגג(סוכה יג.) הני היזמי והיגי מסככין בהו. (עירובין לד:) האטדין וההגין מין אילן הן. (בבא בתרא פג) אלא מעתה זבין ליה תלת היגי רמיתא. (בפסיקתא דויהי אומן את הדסה) תרגום נעצוץ הגתא. ערך עזרד עזרדד(בריש דמאי) העוזרדין (בריש כלאים) הפרישים והעוזרדים (שבת קמד:) סוחטין בפגעין ובעוזרדין (ברכות מ) עוזרדין עולשי פי׳ עולשי פירות אילן ובל׳ ערבי גינרי ואדומין הן וי״א אלזערוד ובלעז שורב״א וי״א אליביסרי (שבת לט) בצי׳ מצומקות כעוזרדין (עירובין לד:) כאן בעזרדין כאן כשאינן עזרדין פי׳ מתניתא בקנים עזרדין שהן חזקים מין אילן ואם יבא להשתמש בהן כיון שהן חזקין ואין יכול לנטותן וליטול העירוב שעל ראשו גזירה שמא יקטום כי קאמינא בקנים דקים שאינן עזרדין שהן כמין ירק ונוחין להרכיבם ולנטותן ולא אתי לקטמן דהני לאו מין אילן הוא ולא גזרו בהו רבנן. ערך אארא אאראה(ביצה לא:, ביצה לו., עירובין לד:) נתנו במגדל אארא דליבני פי׳ לבנים סדורים אחד על גבי חבירו ואינן בנויין וכל דבר שסדור זה אצל זה או זה ע״ג זה בל׳ פרסי קורין אארא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [איין שטעקען.]
ב [צופרעססען. בעדעקען, אויף האלטען.]
ג [דערנער.]
ד [שפיירלונג.]
ה [איין רייהע ציגל אודר האלץ.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144